מדוע דווקא שתי מצוות אלו מדגישות בסופן- התכלית, אם תעשה...אז.. אריכות ימים - וייטב לך.
שילוח הקן - מצוה מעניינת ומרתקת, שילוח הקן מחנך את האדם למידת הרחמים והחסד, מי שמסוגל לקיים מצוה זו תבוא עליו ברכה. לעתים, בחיינו , לא די לקיים כל עשייה אם היא כלולה במחקר ויש בה הגיון, חסד צדקה ורחמים, לחוס על האחר, אפילו על בעלי חיים כציפור, יש בזה מידה נפלאה הקיימת באדם. לכן, חינוך האדם, הקניית הרגלים בו כדי שאופיו , התנהגותו תשתנה, יש צורך בקיום מצוות קלות מאוד, כדי שנדע שמעשינו הטובים תלויים גם בדברים קטנים, השכר הנפלא והאדיר של "וייטב לך" ושל אריכות ימים קיים ונמדד בעיקרו במצוות שילוח הקן. מצווה בו אדם מכבד את האחר- במקרה זה אפילו ציפור קטנה הנמצאת בקן.
מידת הרחמים- שלא לצער האם על הבנים, היא תשובה עקרונית ומהותית גם בבעלי חיים. אם מידה זו תהא מופנמת בתוכו של האדם כלפי בעלי חיים, כלפי ציפור קטנה, הרי התנהגותו כלפי חבריו, ידידו, אנשים בעלמא וכמובן משפחתו תהא כולה מכובדת, מתחשבת ומלאה ברחמים ובחסד.
הרש"ר הירש בפירושו "בחורב" מדגיש כי לשילוח הקן יש פן חינוכי מובהק. אומנם מותר לו לאדם לקחת הציפור להנאתו, אך מוטלת עליו הכובה לכבד את הבריאה, יש לך זכות לקחת בעל חיים לעצמך , אך אם תמצא אותה עובדת עבודתה, שלשמה נבראה, או אז עליך לכבד אותה בתור "עבד ה'". תוכל לשאת אותה בידך כדי להבליט זכותך עליה, אך שלחנה לחופשי כדי לכבד עבודת ה'. אם האדם יכבד בעלי חיים בעבודתם, הרי הוא ילמד לכבד אנשים.
כאשר האדם יהא ספוג במידה גדושה של כבוד יחס ורחמים הרי הוא יחוש באושר ובאריכות ימים.
חוק נפלא זה דומה לכיבוד אב ואם. גם מצווה זו נובעת מהערכתך את פועלם למלא תכלית הקיום האנושי. אנו רואים שילוב נפלא וחשיבות עצומה לאינטליגנציה הרגשית- התורה מדגישה מאוד את מידותיו של האדם הקשורות רובן ככולן לרגש. ההנהגות שלנו הנובעת מרגשות חיוביים הולמים ויעילים בונה תשתית נפלאה, יסוד מוצק וחזק שעליו ניתן לבנות בניינים ענקיים עצומים ומרתקים שיש בהם חכמה, בינה ודעת, בנינים שהשכל טמון בהם. כאשר השכל, החוכמה מגיעה לאדם שיש בו מידות טובות, שהוא ספוג ברגשות של רחמים וחסד או אז הקליטה, הספיגה וההטמעה של החכמה הנלמדת מבחוץ תהא איתנה ומוצקה יותר. התורה מציינת כי התנהגות אנושית זו של שילוח הקן ושל כיבוד אב ואם- תוסיף לך טוב "וייטב לך" ואריכות ימים "למען יאריכון ימיך".
הוגי המוסר היהודי טענו כי האדם ביסודו יצור אנוכי, אגואיסט, הדואג קודם כל לצרכיו האישיים. זוהי תכונה אנושית בסיסית המאפשרת לאדם קיום והישרדות בעולם. מידת החסד אותה אנו לומדים בשפע בתורתנו מאז אברהם אבינו הינה תכונה נרכשת, למרות שגרעינה
הבסיסי מצוי בלב, נדרש האדם לפתח בו מאמצי רוח כדי לעמול על תכונה זו להשקיע מאמץ,ללטש התכונה ולהופכה לטבע שני הטמון בתוכו.
כמובן שדרושה מידה מסוימת של אנוכיות שתישאר באדם, כדי שהוא במעשיו בחשיבתו , במוחו, יעשה כל מאמץ כדי להשכיל, ללמוד וללמד, כדי לעשות בהמשך דברים טובים וחכמים עליו להשקיע בעצמו וביכולתו. אך השילוב חשוב, פיתוח האני, העצמי בצד ההתחשבות בזולת.
מעניין שהכרת הטוב היא תכונה הטבועה יותר באופיו של האדם ואף באופיים של כל יצור בעולם. לעתים החיה הטורפת תגונן על אדם שהציל אותה. כל אחד יודע נאמנותם של כלב או חתול למזין אותם ולמלטפם. אדם החי בג'ונגל ללא לימוד, באין תרבות של ציביליזציה מקונן בליבו רגש טבעי ומבורך זה של הכרת הטוב. התורה מדגישה בפרשת כי תצא כי אדם שניטל ממנו רגש זה של הטוב המתעלם ממצוקות האחר, נקרא בפי התורה נבל.
שכתוב בדברים לב, ו "עם נבל ולא חכם" ששכחו הטוב שעשה להם- כפי שמצטט הרמב"ן.
לכן, תכונות הרחמים, החסד, הכרת הטוב צריכות להיות מופנמות בתוכנו. יש לפתחם ולהנחותם גם כלפי דומם, ולא רק כלפי אדם אחר או בעלי חיים כמו קן הציפור. משה רבנו לא הכה על היאור הדומם שהצילו.
הייתכן שהדומם מרגיש? לא, אך על התכונות יש לעמול כדי להקנותם, מבהיר הרב דסלר במכתב מאליהו, שהרי מידות האדם מושפעות ונפעלות על פי הרגש ולא רק על פי השכל. כאשר לא מכירים טובה לדומם שממנו נהנים, נפגע הרגש שבאדם, שאז הרגש לא הופעל על ידי השכל וההגיון, כאשר הרגש נפגע, הוא משפיע ישירות על המידות.
אם בדומם מתייחסת התורה בחיוב ובאנושיות, בודאי שעלינו לפעול באסרטיביות מעולה כלפי החי. כאמור שילוח הקן וכיבוד הורים מהווים ביצוע הלכה למעשה של תכונה מופנמת בתוכו של האדם. כאשר החסד והרחמים מצויים בכל נימי נפשו של האדם מן הציפור שבקן הרחוקה ממך ועד לקרוב ביותר אליך- אב ואם. הרי הם יהוו מנוף לקיומם של מצוות נוספות שבין אדם לחברו, מצוות המעוגנות באמונה ובתות ישראל.
למען ייטב לך ואריכות ימיך יהוו פרס ואתגר לכל אדם להיות יותר טוב, אנושי שמח ומתחשב באחר. שימוש בכלים אלה יהפכו את עולמנו לטוב יותר, איכותי ונפלא.
שילוח הקן - מצוה מעניינת ומרתקת, שילוח הקן מחנך את האדם למידת הרחמים והחסד, מי שמסוגל לקיים מצוה זו תבוא עליו ברכה. לעתים, בחיינו , לא די לקיים כל עשייה אם היא כלולה במחקר ויש בה הגיון, חסד צדקה ורחמים, לחוס על האחר, אפילו על בעלי חיים כציפור, יש בזה מידה נפלאה הקיימת באדם. לכן, חינוך האדם, הקניית הרגלים בו כדי שאופיו , התנהגותו תשתנה, יש צורך בקיום מצוות קלות מאוד, כדי שנדע שמעשינו הטובים תלויים גם בדברים קטנים, השכר הנפלא והאדיר של "וייטב לך" ושל אריכות ימים קיים ונמדד בעיקרו במצוות שילוח הקן. מצווה בו אדם מכבד את האחר- במקרה זה אפילו ציפור קטנה הנמצאת בקן.
מידת הרחמים- שלא לצער האם על הבנים, היא תשובה עקרונית ומהותית גם בבעלי חיים. אם מידה זו תהא מופנמת בתוכו של האדם כלפי בעלי חיים, כלפי ציפור קטנה, הרי התנהגותו כלפי חבריו, ידידו, אנשים בעלמא וכמובן משפחתו תהא כולה מכובדת, מתחשבת ומלאה ברחמים ובחסד.
הרש"ר הירש בפירושו "בחורב" מדגיש כי לשילוח הקן יש פן חינוכי מובהק. אומנם מותר לו לאדם לקחת הציפור להנאתו, אך מוטלת עליו הכובה לכבד את הבריאה, יש לך זכות לקחת בעל חיים לעצמך , אך אם תמצא אותה עובדת עבודתה, שלשמה נבראה, או אז עליך לכבד אותה בתור "עבד ה'". תוכל לשאת אותה בידך כדי להבליט זכותך עליה, אך שלחנה לחופשי כדי לכבד עבודת ה'. אם האדם יכבד בעלי חיים בעבודתם, הרי הוא ילמד לכבד אנשים.
כאשר האדם יהא ספוג במידה גדושה של כבוד יחס ורחמים הרי הוא יחוש באושר ובאריכות ימים.
חוק נפלא זה דומה לכיבוד אב ואם. גם מצווה זו נובעת מהערכתך את פועלם למלא תכלית הקיום האנושי. אנו רואים שילוב נפלא וחשיבות עצומה לאינטליגנציה הרגשית- התורה מדגישה מאוד את מידותיו של האדם הקשורות רובן ככולן לרגש. ההנהגות שלנו הנובעת מרגשות חיוביים הולמים ויעילים בונה תשתית נפלאה, יסוד מוצק וחזק שעליו ניתן לבנות בניינים ענקיים עצומים ומרתקים שיש בהם חכמה, בינה ודעת, בנינים שהשכל טמון בהם. כאשר השכל, החוכמה מגיעה לאדם שיש בו מידות טובות, שהוא ספוג ברגשות של רחמים וחסד או אז הקליטה, הספיגה וההטמעה של החכמה הנלמדת מבחוץ תהא איתנה ומוצקה יותר. התורה מציינת כי התנהגות אנושית זו של שילוח הקן ושל כיבוד אב ואם- תוסיף לך טוב "וייטב לך" ואריכות ימים "למען יאריכון ימיך".
הוגי המוסר היהודי טענו כי האדם ביסודו יצור אנוכי, אגואיסט, הדואג קודם כל לצרכיו האישיים. זוהי תכונה אנושית בסיסית המאפשרת לאדם קיום והישרדות בעולם. מידת החסד אותה אנו לומדים בשפע בתורתנו מאז אברהם אבינו הינה תכונה נרכשת, למרות שגרעינה
הבסיסי מצוי בלב, נדרש האדם לפתח בו מאמצי רוח כדי לעמול על תכונה זו להשקיע מאמץ,ללטש התכונה ולהופכה לטבע שני הטמון בתוכו.
כמובן שדרושה מידה מסוימת של אנוכיות שתישאר באדם, כדי שהוא במעשיו בחשיבתו , במוחו, יעשה כל מאמץ כדי להשכיל, ללמוד וללמד, כדי לעשות בהמשך דברים טובים וחכמים עליו להשקיע בעצמו וביכולתו. אך השילוב חשוב, פיתוח האני, העצמי בצד ההתחשבות בזולת.
מעניין שהכרת הטוב היא תכונה הטבועה יותר באופיו של האדם ואף באופיים של כל יצור בעולם. לעתים החיה הטורפת תגונן על אדם שהציל אותה. כל אחד יודע נאמנותם של כלב או חתול למזין אותם ולמלטפם. אדם החי בג'ונגל ללא לימוד, באין תרבות של ציביליזציה מקונן בליבו רגש טבעי ומבורך זה של הכרת הטוב. התורה מדגישה בפרשת כי תצא כי אדם שניטל ממנו רגש זה של הטוב המתעלם ממצוקות האחר, נקרא בפי התורה נבל.
שכתוב בדברים לב, ו "עם נבל ולא חכם" ששכחו הטוב שעשה להם- כפי שמצטט הרמב"ן.
לכן, תכונות הרחמים, החסד, הכרת הטוב צריכות להיות מופנמות בתוכנו. יש לפתחם ולהנחותם גם כלפי דומם, ולא רק כלפי אדם אחר או בעלי חיים כמו קן הציפור. משה רבנו לא הכה על היאור הדומם שהצילו.
הייתכן שהדומם מרגיש? לא, אך על התכונות יש לעמול כדי להקנותם, מבהיר הרב דסלר במכתב מאליהו, שהרי מידות האדם מושפעות ונפעלות על פי הרגש ולא רק על פי השכל. כאשר לא מכירים טובה לדומם שממנו נהנים, נפגע הרגש שבאדם, שאז הרגש לא הופעל על ידי השכל וההגיון, כאשר הרגש נפגע, הוא משפיע ישירות על המידות.
אם בדומם מתייחסת התורה בחיוב ובאנושיות, בודאי שעלינו לפעול באסרטיביות מעולה כלפי החי. כאמור שילוח הקן וכיבוד הורים מהווים ביצוע הלכה למעשה של תכונה מופנמת בתוכו של האדם. כאשר החסד והרחמים מצויים בכל נימי נפשו של האדם מן הציפור שבקן הרחוקה ממך ועד לקרוב ביותר אליך- אב ואם. הרי הם יהוו מנוף לקיומם של מצוות נוספות שבין אדם לחברו, מצוות המעוגנות באמונה ובתות ישראל.
למען ייטב לך ואריכות ימיך יהוו פרס ואתגר לכל אדם להיות יותר טוב, אנושי שמח ומתחשב באחר. שימוש בכלים אלה יהפכו את עולמנו לטוב יותר, איכותי ונפלא.
- תואר ראשון ושני במדעי הטבע-ביולוגיה
- תואר שלישי בחינוך במנהיגות
משרות במשרד החינוך:
- 3 שנים מפקח על מדעי הטבע
- 12 שנים מפקח כולל
- 10 שנים מפקח מחוזי
בכל תחום פיתח מנהלים כמנהיגים, אשר הגיעו להישגים הטובים בארץ באזורם
ב6 שנים האחרונות מרכז את הקורס המכשיר מנהלים בבר אילן, וכמובן מלמד חינוך ומנהיגות באוניברסיטה ובעוד 3 מכללות.
- תואר שלישי בחינוך במנהיגות
משרות במשרד החינוך:
- 3 שנים מפקח על מדעי הטבע
- 12 שנים מפקח כולל
- 10 שנים מפקח מחוזי
בכל תחום פיתח מנהלים כמנהיגים, אשר הגיעו להישגים הטובים בארץ באזורם
ב6 שנים האחרונות מרכז את הקורס המכשיר מנהלים בבר אילן, וכמובן מלמד חינוך ומנהיגות באוניברסיטה ובעוד 3 מכללות.
